Amelia's mysterious life

"אמיליה אני מקווה שלא שכחת לשתות דם!" אמי - כריסטינה הרימה את קולה בכעס ובדאגה, כי היא חוששת שאחשוף את עצמי לבני אדם ... כמו מה שקרה פעם.

פעם ... פעם הייתי מאוד פזיז, ילדותי, מקנא לא שעכשיו אני לא ככה אבל באותה תקופה הייתה לזה השפעה שלילית מאוד כתוצאה מכך עשיתי טעות שגרמה לכריסטינה לערער את האמון שלי - חשפתי את עצמי למאות של אלפי אנשים והסיבה היא ששתיתי דם אנושי מגופי אנוש, סבלתי מכל רגע.

אני זוכר איך זה היה ממש ברור למרות שזה היה לפני 500 שנה - החבר הראשון שלי היה מאוד מודאג ממני כי חליתי ואמרו לי שאני מת, אני באמת צריך להיפרד ממנו ולהסביר לו הכל אבל כריס עשה לא מסכים לעשות את זה אז עשיתי את זה ללא ידיעתה אבל היא צדקה כי ראיתי שהוא אצל מישהו אחר ולא חשבתי שזה טוב או למה זה טוב אז ... נחשפתי אליהם והתעמתי איתו, שתיתי את שלהם דם וכל מי שנכנס לצריף.

אל תבינו אותי לא נכון - באמת סבלתי ואחרי זה נכנסתי לדיכאון כי אז אחרי המעשה הבנתי שאני הורג ... לא רצחתי, רצחתי את אהבתי הראשונה.

נאנחתי בעקבות המחזה המתוק שהיה מעורב בזיכרון המר. המחזה היה על ילד בן שמונה עשרה ואני יחד - איתו כזוג, אבל פתאום כריס הבהיל אותי.

רק לפני כמה חודשים הגענו לגור בצפון קליפורניה למזלי אני אף פעם - לעולם לא מתעכב ואל תחמיץ אלא בימים שטופי שמש, חוץ מזה שום דבר לא ימנע ממני ללמוד ולקבל ציונים טובים למרות שכשהייתי בן אנוש אפילו מחלות לא היו מפריעות לי בבית הספר.

אז קמתי מהספה האפורה הגדולה ונסעתי בעצמי לבית הספר במרכז העיירה, שנקרא בית הספר לנצח נצח - תיכון.

The school seems particularly strange to me, as if there is something supernatural there, I feel it ... or the school seems to me that way because I am new here. But on the other hand I remember Christina saying that this school would give me means to control my abilities, so it is likely that this school is indeed supernatural.

The school is painted in a pastel gray color and as I understood it has three floors, each floor has windows in different and weird shapes.

On the first floor the windows are rounded.

On the second floor the windows are square.

And on the third floor the windows are longitudinal bricks.

I parked my car next to the tree - on the west side which was abandoned and no one was there, it seemed to me that the west side is only supernatural so I could be there alone. I opened the glove compartment that was on the right side of the vehicle and it had a small, narrow box and a metallic blue color inside which were two brown colored lenses.

Unfortunately my family and I have to put them on to hide the true color in our eyes so that no one will be afraid of us.

I have red eyes, I drink blood to behave like a human being in addition to that I have no small problem with sunlight.

Yes, as you guessed, I’m a vampire.

I got out of the red Mercedes with an open roof and its doors open upwards, I walked towards the school and noticed that there was a student who looked lost as if he was lost so most likely according to his behavior he is another new student besides me.

There’s a dog’s smell here, not just a wolf dog.

But I think it came from the forest near the school.

I saw a boy who looked eighteen years old, his hair brown - honey, his eyes were green combined with blue and looked paler than my skin with a look I had never seen in my life, as if he was out of this world.

He runs his hand between the pony that goes up to him, his muscles were not very prominent but I could notice the cubes in his stomach through his gray shirt.

After a few seconds of diagnosing what he looked like or what he was because I did not seem to be human, the bell startled me and I walked towards a history class.

I chose art, psychology or philosophy and history for several reasons;

One; I have always been interested in philosophy and especially psychology because these topics teach (not just me but everyone) us how to understand good and bad people together or how to solve problems in the right way.

two; Just every year I go into other schools, I constantly choose to study something different. for example; Last year I chose to study math, Bible and geography.

three; I wanted to know what nonsense is taught in school about history.

Wednesday; I have always loved art and have always been interested in it, in addition I am always told my imagination is expanded and that I am creative in every way - whether it is in painting, writing, acting, dancing, music… But this year I am studying art and expanding into theater.

In addition to all the subjects I chose to study this year, I am also going to study subjects that are more supernatural to help me master and be more experienced in my abilities.

I went into a history class and saw there the same boy I saw this morning and next to it there is an empty space, I went next to it because all the places in the class were occupied and only next to it was an evacuation.

I sat down next to him and wanted to understand who he was or what he was, but only one thing was certain - that he was inhuman. Because this school is solely for the supernatural, as far as I can remember there is no supernatural being associated with dogs. Unless the management wanted to combine the supernatural with the human ... but this does not make sense to me, because it does not seem to me that the management will endanger the human, unless it decides to combine the human with the supernatural lessons…

I guessed it because it has a bit of a wolf smell but I guess a smell sticks to it from the forest or it’s a dog breed.

As I sat down next to him, he looked at me happily and embarrassed. I guessed it was because he did not know me.

“Hey I’m Emilia, I’m new here.” I introduced myself in a whisper, he turned his head to the other side awkwardly and shyly.

“Are you new here too?” I asked curiously and shyly, he turned his head back on me, his gaze was calm and they nodded.

“I’m Jayce, I’m new here too.” He also introduced himself in a whisper and his voice was calm, shyly tarnished.

“Jace, do you want to be my friend?” I asked in a whisper so as not to disturb the lesson. He nodded and filled me with joy and happiness that he was the only friend I had in school, in general and in general.

The class ended and we walked together towards the library, “Do you want to meet sometime?”

I nodded, surprised.

Why does he want me to meet him?

? I just met him, so why ...? Maybe he wants us to be friends or he wants to say he knows we are enemies? “but when?” I asked curiously.

“May I have a sale tomorrow at five in the morning, in the woods?” Suggested in question.

“I live near, you can then go to school together, what do you say?” I offered and was afraid he would not accept my offer, but ... he surprised me and accepted the offer.

After we got the books we went out to the parking lot, “goodbye tomorrow” we said at the same time, laughed and then hugged a friendship hug and goodbye.

His touch was like a human being and his body heat was cold and prone to heat, anyway he went to his gray car and I went to my red car, after the wonderful day I drove home.

* * *

I entered my house through the glass door that is at the entrance impatiently, I tried to hide the excitement but Christina noticed it.

“Hey um, what happened to you being so excited?” A question of suspicion and curiosity.

“There’s a situation where I have a friend, like a friend, from school called Jace. Tomorrow at five in the morning I meet him in the woods.” I explained when I saw her worried look I remembered that I was not allowed to leave the house except to drink blood or school as a punishment for what happened once even though it was a few hundred years ago, the silence also bothered me so I asked “is that okay?” I hope she’s let me meet him ... I thought.

She sighed and her gaze softened “It’s okay, but you have to drink so you don’t accidentally kill him,” she said cynically.

I laughed as she explained and then hugged her, “Thank you, for all you have done for me, all these years. I do not know what I would have done without you!

תודה גם שהיית לצידי באש ובמים, לטוב ולרע ולהעמיד פנים שאתה בתך. "הודיתי לה, למרות שזה נראה כמו פרידה.

"אני שמח שגם אתה חי אבל ..." היה חיבוק, ניסיתי להבין מה היא חושבת - כי אני לא קורא מחשבות כמו דילן.

"אתה צריך לשתות עכשיו כדי להתארגן לדייט שלך." היא הוסיפה בחיוך ואני נאנחתי בהקלה.

"זה לא תאריך." הסברתי לה בכעס אבל היא צחקה.

"טוב, אז לכי להתכונן ל'אין דייט 'שלך", הוסיפה בצחוק ובחיוך, גלגלה את עיניה כשאמרה' אין דייט '.

רצתי ליער ליד הבית שלי שם היו הרבה שדים שיכולתי לשתות עליהם את הדם.

שתיתי דם של שד שעורו היה כל כך צבע חום בהיר יפה, היה לי די קשה להרוג אותו - כשהייתי בן אנוש אהבתי מאוד חיות ולכן הייתי מעדיף לשתות שקיות דם למרות שלא רציתי לשתות דם בכלל, כי אני אוהב חיות, שקיות דם מיועדות להצלת חיים ורציתי להתנדב במד"א אבל ... ולא תמיד הייתי חברותי אבל לעולם לא הייתי פוגע באנשים אפילו במצבים שאין ברירה .

שדים דומים כל כך לבעלי חיים, למרות שהם משהו אחר ולכן כל כך קשה לשתות מהם.

חזרתי הביתה, הלכתי לחדרי והסתכלתי בשעון שאומר שהשעה ארבע לפנות בוקר.

התקלחתי, שמתי קרמים על הגוף ועל השיער, הרי הגוף שלי עדיין אנושי. בגלל שהלכתי לערפד לפני ... שלוש מאות ושבע שנים הגוף עדיין יכול להתפתח רק לאט יותר מאשר אנושי, אני אומר, כי הפכתי לערפד בגיל שבע עשרה וחמש מאות שנה אז עכשיו גוף העידן של שמונה עשרה או תשע עשרה.

פתחתי את הארון וחיפשתי בגדים ללבוש.

נתפסתי בעיניי חולצה כמו צבע העיניים עם שילוב של תפוח אדום, לקחתי גרביונים צמודים ושחורים כמו עורב.

רצתי למקום שקבענו להיפגש, פחדתי שהוא לא יבוא או שפתאום יתחרט ...